כלל הזהב​

בעוד חוקרי בריונות נאבקים כבר עשרות שנים למצוא דרך להגן על ילדים מפני בריונות, רק כדי להבחין שהיא ממשיכה להיות בעיה רצינית, הפתרון נמצא ממש מתחת לאף שלנו. אחרי הכל, בני אדם נבונים חשבו על בעיות החיים מאז ומתמיד, והם עלו על פתרונות מזמן. הפתרון הכולל לבריונות הוא כלל הזהב, משהו שמעולם לא נלמד בפסיכולוגיה אקדמית כי הוא נחשב לכלל דתי או לכלל נחמד להתנהגות מוסרית. פסיכולוגים לא רואים בזה מושג מדעי. בשנים האחרונות, כמה מומחים לבריונות אכן מתייחסים לכלל הזהב כפתרון לבריונות. עם זאת, הם לא הצליחו להשתמש בו בהצלחה מכיוון שהם נוטים לא להבין את מה שהוא מיועד ללמד אותנו. הם חושבים שפירושו, "אל תהיה בריון." כמובן, זה רע להיות בריון. אבל אנחנו לא צריכים את כלל הזהב כדי ללמד אותנו מסר כל כך ברור. יתר על כן, מעטים מאיתנו חושבים שאנחנו בריונים, אז כשאנחנו שומעים את המסר, "אל תהיה בריון", רובנו חושבים, "זה נכון! הם צריכים להפסיק להציק לי !" 

מה שאנחנו באמת צריכים שכלל הזהב ילמד אותנו זה מה לעשות כשאנשים רעים אלינו. הנטייה הטבעית היא להיות רע בחזרה. אבל התשובה שכלל הזהב מספקת, היא "תהיה נחמד אליהם." זה יכול להיות קשה ליישם כי זה מנוגד לטבע שלנו. אנו, במיוחד בחברה הישראלית- נוטים לחשוב שרק "פראיירים" יהיו נחמדים למי שרע אליהם. איזי קלמן הוא הראשון מתחום הפסיכולוגיה שניתח את כלל הזהב כמושג מדעי ופסיכולוגי. באמצעות הפסיכולוגיה האבולוציונית, הוא פיתח הסבר ייחודי כיצד פועל כלל הזהב. הוא מסביר מדוע תכנות ברירת המחדל שלנו להדדיות - התייחסות לאחרים כפי שהם מתייחסים אלינו - היא התאמה טובה עבור הישרדות בעולם הטבע חסר החוק, היכן שההתפתחות הביולוגית שלנו התרחשה. אך לעתים קרובות נטיית ההדדיות אינה יעילה בתנאים ה"לא טבעיים" של החיים תחת החוק בציוויליזציה. קלמן מראה כיצד כלל הזהב מנצל את התכנות הביולוגי של אחרים להדדיות לטובתנו. ברגע שהבנו איך זה עובד, זה הופך להיות קל ליישום כי אנחנו מבינים שזה לא מתכון להיות פראייר. להיפך, זה הופך אותנו למנצחים, ויוצר מצבי ניצחון/ניצחון. היום, הודות לאיזי קלמן, מומחים לבריונות רבים מלמדים כיצד להשתמש בכלל הזהב כדי להפסיק להיות קורבן.